ברוח ימים אלו – כמה מילים על המחאה והרפורמה המשפטית

בה' באייר, 14/5/48 עמדו להם יחדיו חברי הפל"ם (פטרול לוחם) משלושה קיבוצים- קיבוץ גבעת ברנר החילוני, קיבוץ חפץ חיים של פא"י החרדית וקבוצת יבנה של המזרחי – שמחו, רקדו ואף התפללו יחדיו ויצאו בדבוקה אחת לשחרר את כביש 40 מהאיום שנשקף עליו מכנופיית מרר.

הם היו צעירים אידאולוגים עם השקפות עולם שונות ואמונות סותרות אך הם היו מאוחדים במטרתם- להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל.

75 שנה עברו מאז אותה הכרזה חגיגית ו78 שנה חלפו מאז שזעקות אחינו נדמו בתאי הגזים ובתקופה האחרונה נראה כי נשכחה מאתנו ההבנה החשובה כי למרות שדעותינו ואמונותינו השונות ולמרות שבחרנו בדרכים אחרות ולעתים סותרות אנו כולנו שותפים לאותו גורל וכולנו מעוניינים להגיע לאותה מטרה ואותו היעד: לחיות ולהתקיים במדינת ישראל.  

בחודשים האחרונים נפער בתוכנו קרע קשה היוצר ביננו פילוג ושנאה. קרע זה, המוזן ומלובה באמצעי התקשורת והרשתות חברתיות, מאיים על חיינו ועל עתיד ילדינו ולכולנו כאן יש את החובה, האחריות והיכולת למנוע הדרדרות נוספת- וניתן לעשות זאת באמצעות שיח מכבד והקשבה.

כן, מותר שיהיו חילוקי דעות ומותר לא להסכים- אך חשוב לזכור שיש פה שני צדדים טעונים הרוצים להשמיע קולם: צד אחד המעוניין ברפורמה, אחרי שהרגיש שהושתק במשך שנים רבות, וצד שני שחש כי המדינה שהכיר נעלמה ואיננה וחושש מאובדנה. לכל אחד מהצדדים כואב וזכותם של כל אחת ואחד לבטא את חששותיהם וכאבם אך אסור שמחלוקת זו, קשה ככל שתהא, תביא לידי שנאה ו"שבירת כלים" ובטח אסור לה שתפגע בפרות הקדושות שלנו, אלו המאפשרים את קיומנו במדינת ישראל- צבא ושמירה על החוק.

אל לנו להיות כשמשון שהמית נפשו עם פלישתים ובטח לא כיהודי בית שני, שמתוך מחלוקת שרפו את האסמים בעת המצור ובכך גרמו לרעב ופגיעה קשה והאיצו את חורבן בית המקדש. בואו נלמד מההיסטוריה המשותפת שלנו ונמנע את האסון המתקרב לפתחנו.

ובאופן אישי: תושבים רבים במועצה שלנו, נחל שורק, חוו על בשרם את כאב המחלוקת הפנימית כאשר גורשו מביתם בימי ההתנתקות הכואבים, הם זוכרים את העלבון והתחושה שנזרקו לאחר שנים רבות בה תרמו ונתנו למדינה – אך לשמחתנו הם הבינו כי מחלוקת, חריפה וכואבת ככל שניתן לא תפריד ביננו כעם ולמרות הפגיעה הקשה הם המשיכו לשרת בצבא, להקים יישובים, לתרום למדינה ולאזרחיה ולראות בכל תושבי המדינה- אחיהם.

אנו במועצה אזורית נחל שורק, שלמדנו על בשרינו את כאב הפילוג, מאמינים בכבוד הדדי וערבות קהילתית וקוראים לשני הצדדים להנמיך את להבות הדיון. מתומכי הרפורמה אני מבקש לזכור את תחושות העבר ולגלות אמפתיה לכאב של אחיהם המתנגדים לה וממתנגדי הרפורמה, נבקש להבין כי לא קוטעים איבר כדי לרפא פצע- הילחמו על דרככם אך בדרכים דמוקרטיות, בלי לפגוע בסמלי השלטון ומתוך הבנה כי בסוף, גם אם כרגע קשה להאמין לכך, המטרה של כולנו זהה: לחיות ולהתקיים במדינת ישראל

ביום שני האחרון, יום תענית אסתר, הייתי עם חברי ראשי הרשויות אצל הנשיא וברוח השיח אני מבקש ממך כבוד הנשיא הרצוג לפעול להרגעת הרוחות- בבקשה הזמן את כולם אליך למשכן, ללא תנאים מוקדמים, כמו שמקובל בין אנשים ואחים, ואל תאפשר לצאת עד שיצא עשן לבן. כמו כן אני קורא מפה ליועמ"שית לגלות אחריות ולהסיר את האיסור על ראש הממשלה להנהיג את האירוע ולאפשר לו לפעול להרגעת הרוחות. כמובילי הציבור אני מבקש מכם לזכור את דבריו מרדכי לאסתר "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁ בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר ... וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת? 

מאחל לכולנו חג פורים שמח

ושנה של אחדות