1000 שנות יהדות פולין- עבר והווה. עתיד?
רשמי מסע/ נירית כנה

היום השביעי- יום שני כ"ג תמוז תשס"ד
לודג'- עיר תעשיה מכוערת ללא יופי וללא הדר קדום. רבים מיהודיה הרבים היו תעשיינים אמידים שהמוכר ביותר הוא פוזננסקי הקבור בחלקה המשפחתית בבית הקברות היהודי שם. בכלל, בית הקברות היהודי בלודג' הוא המקום היחיד שבו נקברו כל מתי הגטו בקברי יחידים ולא בקברי אחים. למרות העבודה המפרכת שהדבר גרם, לא הרשה הרב קבורת אחים. מאחר ולא הספיקו להקים מצבות על כל הקברים- יש שטח גדול ללא מצבות, אך במפת בית הקברות מצויין היכן כל אחד קבור. כאן מצאנו את קבר סבתם של אברהם וצבי גולומב מיסודות שנסעו אתנו. היא נפטרה בגטו לודג' ב- 1940. הקבר מסומן במפת בית הקברות אך ללא מצבה. כך, לאחר 64 שנים נפקד הקבר לראשונה ע"י נכדיה שזכו להיוולד ולחיות במדינת ישראל. סימנו את שטח הקבר באבנים ונכדיה אמרו קדיש. גטו לודג' היה סגור ומסוגר ולא הייתה אפשרות להברחות. לראש היודנראט מתמנה רומקובסקי שנקרא מלך היהודים. הוא האמין שהעבודה תציל את היהודים ולכן היה במשא ומתן עם הגרמנים על אספקת מוצרים. בתקופת השיא היו 96 מפעלים בתוך הגטו. בגטו לודג' פסקו הרבנים שעל הגברים לתת לנשותיהם גט על תנאי כדי להימנע ממצב עגינות. לאחר המלחמה נמצא ארכיון הגטו בשלמותו.
גורה קלוואריה- מקום מושבו של האדמו"ר מגור כהמשך לדרכו של רבי מנדל מקוצק. רבי אברהם אלתר מרדכי- הרא"ם הטיף לציונות ולעלייה לא"י. מושב בני ראם נקרא על שמו.
עדין עומד על תילו בית הכנסת ובקומה השניה התנור לאפיית המצות. המקום מוזנח ומעטים פוקדים אותו. בתקופת השואה בית המדרש הפך לאורוות סוסים ולכן נשמר. על המקום וגם על בית הקברות מופקד שומר יהודי, אדם מבוגר שכל משפחתו נספתה בשואה. בבית הקברות היהודי קבורים האדמו"רים "חידושי הרי"מ" (רבי יצחק) וה"שפת אמת" (נכדו- רבי אריה לייב).
היום האחרון - יום שלישי כ"ד תמוז תשס"ד
נחיתה בנתב"ג. זאת לא נחיתה רגילה כי יש הרבה מטען נפשי שעוד לזמן רב נזדקק כדי לקלוט, להפנים ולנסות להבין את הזוועות מול אדירי תורה שחיו והעלו לגדולה את היהודים בפולין, דתם ותרבותם.

פסטיבל החזנות והכליזמרים בקרקוב, הפסטיבל החסידי בלודג'
התקיימו בשבוע שבו היינו שם. אלפי אנשים גויים שבאו לביהכ"נ לשמוע את תפילת החזנים, את שירת "מלווה מלכה" שלהם וקונצרט החזנות, נגינתם של הכליזמרים והתיאטרון האידי בוורשה שלא מפסיק להציג שם הצגות יהודיות. ומול זה, עויינות ואנטישמיות ברוב ערי פולין- גלויה לחלוטין. ציור צלבי קרס על קירות מבנים ומצבות, כתובות נאצה בסגנון "יהודים החוצה", "חומייני", "ציקלון B", "חבל שהיטלר לא גמר אתכם" ועוד.
זה לא השלטון, אלא רחשי העם הפולני ודי קשה לעכל זאת אחרי 60 שנה שעברו מאז הושמדו 6 מיליון יהודים וחיבתם לתרבות היהודית.

רשמי המסע לא תמו. יש עוד הרבה מה לכתוב ומה לומר. אולי התמונות יעזרו להמחיש את מה שחווינו שם. אני רוצה להדגיש: זה אינו מסע תענוגות, אך יש רגעים של שמחה והתעלות. כל אחד בהרגשתו הסובייקטיבית והכל היה בסדר ונכון. אין מי שיכול להגיד איך צריך להרגיש.

"אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם. שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה. ותחזק אותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך. אמן, כן יהי רצון" (מתפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק)

את השיר המצורף הקדישה שמחה לנו- הקבוצה, לפי בקשתו של אורן ששר מבני ראם

גחליליות

אני חוזרת אל היער ללקט גחליליות
אורות קטנים השארתי בעוזבי
מילים כבדות מצער שלא יכלו לעוף
שירים שלא אספתי בלכתי

אני חוזרת לעבר ללקט גחליליות
לבנות מהן סולם של כוכבים
שבילים שלא הלכתי כי לא יכלו להיות
אולי עוד מחכים שם בשבילי

פזמון
אם תבוא ליבי לשם
תבוא אל העבר בלי לעצור
נאסוף את כל הטוב
נאסוף את כל התם
נאסוף גחליליות ונחזור.

ילדה שם מחכה לי, היא מתאהבת בלי לראות
גחליליות דולקות סביבה באור בוהק
בואי שוב אלי, אשמור עלייך מצרות
בואי וביחד נתחזק

אני חוזרת לעבר, לא פוחדת מהזמן
יודעת להבחין בין טוב ורע
נאסוף את כל הטוב, את כל האור, את כל התם
נביא אותם לכאן בחזרה.

1 2 3   4

לדף הבית
אתר המועצה
צילום- אברהם פלמון, נירית כנה
לודג'- אחוזת הקבר של פוזננסקי
גורה קלוואריה- בית המדרש של האדמו"ר מגור
גורה קלוואריה- מצבת זכרון למשפחה שנספתה בשואה