1000 שנות יהדות פולין- עבר והווה. עתיד?
רשמי מסע/ נירית כנה

היום השני - יום רביעי י"א תמוז תשס"ד
נסענו לעיירה טיקטין ובקרנו בבית הכנסת שבזכות הפיכתו לאורווה- שרד. הוא שופץ בידי הפולנים והפך למוזיאון יהודי שמתוחזק ע"י הפולנים. ראינו ילדי בי"ס יסודי פולני, שבאו לבקר שם במסגרת טיול שנתי.
25 - 28 באוגוסט 1941 נמחקה אוכלוסיית יהודי טיקטין. יהודי טיקטין כ- 2700 נפש נרצחו בבורות ביער לופוחובה- הילדים הוסעו במשאיות ושאר האנשים צעדו ברגל אל מותם. לכל יום היה בור שלאחר הרצח בירי כיסו אותו. הבור השלישי נשאר פתוח, לשם הובאו כל אלה שהצליחו לחמוק באקציה הראשונה והשניה ונתפסו במהלך הימים הבאים.
הגענו לטרבלינקה- מחנה השמדה שלא נשאר ממנו דבר- זולת רציף הרכבת שהביאה את מאות אלפי היהודים לשם, בדרכם האחרונה. האזור כולו אנדרטה: אדני רכבת, אנדרטה מרכזית ויער של אבנים- מצבות שכל אחת מסמלת עיר או עיירה ממנה נלקחו היהודים להשמדה. גודל האבן מסמל את גודלו של המקום. על חלקן חקוקים שמות ההערים/עיירות גדולות. המחנה פעל בין יוני 1942 עד לאוגוסט 1943 , מפקדו שטנגל, עשה את עבודת ההשמדה היטב, כדי לא להישלח למזרח. לאחר המלחמה נתפס בברזיל.
בדרך לטרבלינקה חוברה ע"י דוד, חסיד מוזיץ, מנגינת "אני מאמין". שניים מתנדבים לקפוץ מהרכבת בניסיון להגיע לאדמו"ר ממוזיץ עם המנגינה החדשה. אחד נורה ונהרג והשני מגיע.
סה"כ הושמדו כ- 870,000 יהודים בתוך 13 חודשים.

היום השלישי - יום חמישי י"ב תמוז תשס"ד
הגענו לעיירה ציורית- קאז'ימיש דולני. יהודי העיירה הושמדו ובית הקברות חולל. המצבות שימשו לריצוף חצר הכנסיה. לפני מספר שנים הגיע בן של ניצול מהעיירה, גילה את הריצוף וקנה חזרה את כל המצבות. מאחר ואי אפשר היה להחזירן למקומן, בנו קיר שכולו משובץ במצבות גברים מימין ונשים משמאל.
מיידנק- מחנה שבויים רוסיים ממבצע ברברוסה. הופך למחנה ריכוז ואח"כ מחנה השמדה גדול עם תאי גאזים ומשרפות.
מבצע אוטונזיה- ניקו את החברה מכל האנשים השונים ו"האחרים" (זונות, מפגרים, הומואיים וכד', אלמנטים א-סוציאליים- נאספים לחינוך מחדש) סה"כ כ- 500,000 אנשים מ- 28 מדינות כולל סובייטים, פולנים וצוענים. רק היהודים חוסלו בגז. הקימו את המחנה קרוב ללובלין למען "יראו ויראו".
במיידנק בור אפר ענק שנאסף במקום- חלק מהאנדרטה במקום. מעל הר האפר הכתובת "גורלנו אזהרה הוא לכם".
ממש קרוב למחנה- העיר לובלין ובה "ישיבת חכמי לובלין". תחילת בנייתה בשנת 1925 ורק ב- 1932 נפתחה. בניין גדול מימדים ומרווח. זאת הייתה הישיבה הראשונה שבה הייתה לתלמידים לשהות בפנימיה ולא להיות תלויים בחסדי בעלי בתים. תנאי הקבלה לישיבה היו 400 דפי גמרא בע"פ. תלמידיה היו מיועדים להישלח כרבנים בקהילות השונות בפזורה היהודית. המבנה שימש עד לאחרונה בי"ס לרוקחות. מאז שחזר לבעלות יהודית, המבנה משמש כמקום מפגש לקבוצות עם בית מדרש ומקומות לינה. כאן למדנו את הדף היומי- פרוייקט אותו ייסד רבי מאיר שפירא. בבית העלמין היהודי נפגשנו עם קברם של "החוזה מלובלין", המהרש"ל והרב שלום שכנא.
ישנו במלון בעיר זשוב- רישה שיהודיה נשלחו להשמדה מהגטו למחנה בלזץ. גם יהודי ליז'נסק הגיעו לאותו גטו במרכז גליציה.

היום הרביעי - יום שישי י"ג תמוז תשס"ד
בכוחות נפשיים אחרים הגענו לקברו של רבי אלימלך מליז'נסק- תפילות ובקשות וטיש. ליד בית הקברות היהודי ישנה אכסניה ליהודים המגיעים לפקוד את קברו של הצדיק, בה ממוקם מקוה הטהרה- שימושי בהחלט. טבלו בו שחר אשבל, דוד מותנה, עופר גואטה, מאיר וייל ועזריה כנה. רבי אלימלך מייסד את "גאולת הניגון"- להכניס קדושה לשירי קוזאקים וכד'. ע"י כך להפוך אותם לניגונים חסידיים.
לנצ'ט (לנצ'וט)- הייתה בה קהילה של כ- 3000 יהודים. בעיר זו זכור לטוב הגרף פוטוצקי שגר באחוזה ענקית (היום מוזיאון) ומסביבה גנים מטופחים. הגרף פוטוצקי עזר רבות ליהודי העיר וגם דאג שביהכ"נ לא יהרס. הוא נשמר ע"י כך שהפך למחסן תבואה. את בתו רצחו כנקמה על עזרתו ליהודים. בנו ולנטיין התגייר.
"יער הילדים"- ביום אחד הוציאו להורג בירי את כל ילדי העיר טרנוב (כ- 800 ילדים) ביער הנמצא ליד הכפר זולוטובסקה גורה. בשלושה בורות טבעיים (שטח היער עם הרבה תלוליות טבעיות ולכן אפילו לא התאמצו לחפור בורות הריגה). גדר הבורות מסומנת בצבע תכלת. בנוסף רצחו שם גם פולנים שעזרו ליהודים/ התנגדו למשטר הנאצי. גדר הבורות שלהם מסומנת בצבע לבן.

היום החמישי - שבת פרשת בלק, י"ד תמוז תשס"ד
קרקוב בליל שבת התפללנו ברובע היהודי, קאזימיש- בביכ"נ הרמ"א. אשר מתוחזק ע"י יהודים. בשבת בבוקר התפללנו ב"טמפל" ביכ"נ גדול שממוקם בשולי הרובע היהודי ומוחזק ע"י יהודים. אנחנו התפללנו שם עם חזנים מארה"ב במנגינות מסורתיות. בזמנו, ביכ"נ זה הוקם ע"י הניאולוגיים: התפילה התנהלה בפולנית וניגנו בעוגב בחגים הפולניים בלבד. לא עשו שינויים בנוסח התפילה והתפללו בנפרד נשים וגברים. עשינו סיור ברובע היהודי בקרקוב: בהכ"נ הראשון שהוקם נקרא "אלטשול" והוא משמש היום כמוזיאון לחיים היהודים- מנוהל ע"י הפולנים. ביהכ"נ השני שנבנה הוקם בקצה הרובע היהודי מול כנסייה- "הויכעשול" דבר המצביע על היחסים התקינים עם השלטונות. הוא גם גבוה כמעט כמו הכנסיה. הוקם במאה ה- 13. למרות זאת, רק הקומה השנייה שימשה כביכ"נ מפחד זריקות אבנים ופרעות. ביכ"נ נוסף נבנה ע"י אדם פרטי ונקרא על שמו "אייזיקשול". גם הוא מהמאה ה- 13. בנוסף נבנה "בית כנסת של כולם"- למי שלא מצאו את מקומם בשאר בתי הכנסת.
במוצ"שק היה פסטיבל חזנות וכליזמרים- ברובע היהודי. גויים רבים היו אתנו בתפילת יום השבת וכמובן שבקונצרטים.

המשך...

1   2 3 4

לדף הבית
אתר המועצה
צילום- אברהם פלמון, נירית כנה
טרבלינקה
יער לופוחובה- טקס יזכור
מיידנק- משרפות